מדור כישורי שפה

מרכז לפיתוח סגלי הוראה - אילת

דף השער אודות מידע תיאורטי פורום חומרים מלווי קורס

צ'אט השתלמויות פעילויות מתוקשבות קישורים

מידע תאורטי

גישות עיקריות להוראת השפה

"אני רוצה לחיות עד שגם המילים בפי לא יהיו עוד תנועות ועיצורים, אולי רק תנועות, רק צלילים רכים…" יהודה עמיחי

בתחום החינוך רבים חילוקי דעות כמעט בכל נושא ועניין – מבנה ביה"ס, תכנית הלימודים, דרכי ההוראה, ועוד. חילוקי דעות לגיטימיים אלה מזינים את מערכת החינוך, תורמים להתחדשותה ואף מביאים לרענון המערכת המחקרית המלווה אותה. על נושא אחד אין ויכוח ואין עליו עוררין בעולם ובארץ – ביה"ס צריך ללמד לקרוא ולכתוב.

ישנן שלוש הנחות יסוד בהוראת הקריאה:

1) בחברה עתירת טכנולוגיה כשלנו, חייב האדם להיות בעל רמת אוריינות גבוהה ביותר, על מנת להיות מסוגל לתקשר עם הסובבים אותו, עם הדומה והאחר, ליטול חלק פעיל בחברה, ולמען יהיה מצויד בכלים המתאימים עת הוא בא להעשיר את עולמו התרבותי.

2) לימוד הקריאה נמשך לכל אורך חייו של האדם, והאוריינות היא לב ליבה של ההתפתחות בבית הספר.

3) אנו חיים בחברה פלורליסטית, מרובת גישות ועקרונות של חופש וליברליזם. העקרונות המנחים חברה כזו כוללים את הזכות ואת החובה של מערכת החינוך לבחור, לאחר בדיקה ולימוד הנושא בדרכים ההולמות להוראה ולחינוך תלמידיהם. גזירה שווה חלה גם על הוראת הקריאה. מול הזכות לבחור דרכים מתאימות להוראת קריאה, עומדת החובה לעשות זאת במסגרת כללים ברורים המבוססים על גופי ידע ומחקר מדעי בארץ ובעולם.

גישות להוראת כישורי שפה

בשנים האחרונות מתנהלת "מלחמת קריאה".

בקוטב אחד עמדה גישת ההוראה המסורתית אשר הדגישה את החשיבות של מיומנויות הפענוח המבוססות על הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי, ועל תרגום פונטי של אותיות לצליליהן. גישה זו שכונתה בלשון העם "שיטת החדר", כונתה בדרך כלל בשם "הגישה הפונטית". הגישה הפונטית מדגישה את לימוד רכיבי המילה הנקראת: עיצור ותנועה וטוענת כי אלו הן הלבנים העיקריות מהן בנוי הכתב וכי יש צורך ללמד קריאה על בסיס הנחת מוצא זו תוך הערכה ומדידה אובייקטיבית של התוצאות לאור נורמות מקובלות בנוגע לקצב לימוד הקריאה.

מול גישה זו עמדה גישה אחרת שניתן לראותה כהמשך ישיר לשיטת החינוך וההוראה שפיתח הזרם הפרוגרסיבי בחינוך עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת, אשר קיבלה את ביסוסה התיאורטי והאידיאולוגי בארה"ב בשנות ה 70-60, וכונתה באופן מסורתי “Whole Language”, ובתרגומנו אנו "גישת השפה השלמה". אנו מתעכבים בהרחבה על גישה זו, מאחר שממצאינו מראים כפי שנראה מאוחר יותר, כי גישה זו זכתה לעידוד רב ממשרד החינוך בעשורים האחרונים.

גישת השפה השלמה משווה את רכישת הקריאה לרכישת הדיבור. על-פי טענה זו, להבדלים בין אישיים בנוגע לקצב רכישת קריאה, יש אפוא בסיס התפתחותי נוירולוגי מולד, ויש לקבל אותם כפי שמקבלים הבדלים בין אישיים בנוגע לתזמון יכולות מולדות אחרות כגון דיבור והליכה. לקשיים ברכישת קריאה יכול להיות אף בסיס רגשי הכרוך בשעמום או חוסר מוטיבציה, אך בדרך כלל אין הם משקפים, לפי גישה זו, בעיות קוגניטיביות אמיתיות. לפיכך, רכישת שפה היא תהליך טבעי שאינו מצריך התערבות מיוחדת.

טענות נוספות של גישת השפה השלמה היו כי השפה ככלל הנה שלמות בלתי ניתנת לחלוקה. הוראה דיפרנציאלית של קריאה במנותק מפעילות לשונית כללית, או חלוקת הקריאה למיומנויות יסוד הנה בלתי טבעית, מוטעית ובלתי יעילה. בהקבלה לטענה זו התייצבה גם פרשנות נוספת ספציפית יותר לפיה מילים כתובות הנן יחידות תבניתיות שלמות שלא צריך לפרקן באופן מלאכותי. לפיכך הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי הנה מיותרת ועלולה להיות שרירותית.

למרות שהגישה הפרוגרסיבית בחינוך הפכה להיות גישה מבוססת ומקובלת מבחינת ערכיה, נמצאו מתנגדים רבים לטענות הקוגניטיביות של גישת השפה השלמה.

טענת הטבעיות של רכישת הקריאה נשללה בתכלית. ההסכמה הכללית היא כי קריאה הנה מטלה קשה ללימוד, הדורשת הוראה מכוונת, כמו מתמטיקה. יש הבדל עקרוני בין תקשורת מילולית לבין תקשורת באמצעות כתב.

הויכוח בין הגישה הפונטית המסורתית לגישת השפה השלמה הגיע לשיאו בעשור האחרון בארה"ב. הממצאים הקשים לצד התחושה כי הכישלון מקורו בגישה להוראת הקריאה, הביאו בסיכומו של דבר להקמת ועדת החקירה מטעם הקונגרס האמריקאי.

המסקנות של הוועדה:

קריאה הנה אכן פונקציה קשה לרכישה, אינה מופיעה באופן טבעי ומולד, וכי כ- 25% עד 30% מהילדים בגיל ביה"ס נתקלים בקושי ברכישת פונקציה זו.

אין דרך לעקוף את רכישת מיומנויות הפענוח, וכי בעיות הפענוח הנן המרכיב המרכזי של בעיות קריאה.

לאור עדויות כל המומחים אשר הופיעו בפני הוועדה של הקונגרס, פרסמה זו את המסקנות וההנחיות הבאות בנוגע למיומנויות פענוח, אשר עמדו בבסיס הויכוח בין הגישה הפונטית לגישת השפה השלמה:

· יש חשיבות עליונה באימון במודעות פונולוגית; כלומר, מניפולציה של פונמות במילים מדוברות הנה אפקטיבית ביותר בעת רכישת הקריאה.

· הוראה סיסטמתית של מיומנויות פענוח והעיקרון האלפביתי מביאה לשיפור משמעותי ביכולת הקריאה החל מגיל הגן ועד כיתה ו'. לתלמידים המקבלים הוראה סיסטמתית של מיומנויות פענוח יש יכולת טובה ביותר בהבנת טקסטים.

· הוראה מוקדמת של מיומנויות פענוח טובה יותר מהוראה מאוחרת.

· הוראה ישירה של מיומנויות פענוח טובה לכל האוכלוסייה, אך טובה במיוחד לקוראים מתקשים, וקוראים המגיעים משכבות חלשות יותר באוכלוסייה.

· ניתן להנחיל בהצלחה מיומנויות פענוח כבר בגיל הגן.

· הוראת מיומנויות פענוח אינה מספיקה, אלא יש לוודא כי מיומנויות אלה אכן משמשות נכונה לקריאה וכתיבה.

פרוייקט אישי -נכתב על ידי נילי שושנה